ומלהט האמונה לא עשיתי דבר כדי לעצור אותם מלהגיע

ולאט לאט המסה הפכה לקריטית

ואני אנה אני באה ולאן אלך?

איפה אני מתחילה ואיפה אני נגמרת?

שלא לדבר על לאפשר לזוגיות לצמוח, כשכל שנתיים מצטרף עוד אחד לחבורה

ואחרי שנתיים שכבר ישנים קצת יותר טוב בלילה, מגיע עוד אחד

ובאמצע צריך להתפרנס,

אז כדי שלא יהיה משעמם

הרמתי הילוך לעסק המשפחתי "מסבירן קולי",

לקחתי ייעוץ עסקי, כלכלי, ארגוני…

למדתי איך פועל העולם העיסקי

איך עושים מיתוג, שיווק, שימור לקוחות ומה לא

ואז תנחשו מה…

מגיע עוד אחד,

חמוד מתוק נפלא זהב…אבל מה קורה פה???

וכמו שהיינו במצרים נאמר עלינו "ככל שיענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"

ככה אני,

ככל שהמציאות הפכה להזויה והבית המה עם מלא ילדים

כך העסק הלך וצמח

ובמקביל כדי שלא יהיה משעמם, התחלתי ללמד ימימה.

וזה היה הgame changer

זה מה שהפך את הכל לאחר,

איך אתם שואלים?

בשביל זה נחזור קצת להיסטוריה….

ב2006 בגיל 27 הגעתי לפרדס חנה והתחתנתי עם אהבת חיי אהוד אריאל

לא היה לי ספק שמצאתי את שאהבה נפשי

אממה…כבר הייתי גרושה עם ילד, והבנתי שעם כל זה שהלב מתרגש ומרגיש שהפעם זה זה, המציאות של זוגיות עם ילדים ולחץ כלכלי, תעמוד בנסיון קשוח ולא בטוח שההתאהבות תספיק כדי שהיא תשרוד לאורך זמן.

אז כבר בשבוע הראשון נרשמתי ללימודי ימימה

ובמשך שנתיים למדתי בהדיקות אצל מורתי המופלאה אורנה שלמון.

כמעט שלא היה יום שלא כתבתי מלאכות,

הייתי בהתבוננות מתמדת על הבחירות שעשיתי

וגם אם בחרתי בלא טוב (בהפוך כמו שקוראת לזה ימימה),

אני זו שבחרתי

ולא הייתי יותר קורבן של המציאות

וזה שינה את חיי ממש

וזה לקח אותי למקום חדש

וזה איפשר לנו לבחור בחיים משותפים בתוך כל מהמורות החיים,

אממה…הגיעו עוד ילדים

והלימוד פחות ופחות התאפשר

וכמעט ולא נגעתי במחברת

וככל שהמרחק מהלימוד גדל המרחק מעצמי גדל

והילדים המשיכו להגיע

ואני אנא אני באה ולאן אלך…

ואז זה קרה

בוקר אחד התבהר לי שאני צריכה לסוע לרבי נחמן , לאומן,

לקחתי איתי את המחברת של ימימה, זו שלא נגעתי בה שנים ארוכות,

נשכבתי על הציון עם המחברת, בכיתי ואמרתי לו

"רבינו, אתה יודע כמה ימימה הצילה את הבית שלי,

אתה יודע כמה בזכותה הבנתי את הספרים שלך,

אתה יודע כמה בזכותה הבנתי אותי,

איך בזכותה אני לומדת מכל דבר שקורה,

איך בזכותה אני בוחרת בחיים,

תפתח לי שוב את הגישה ללימוד המתוק הזה

תחזיר את ימימה לחיי"

וחזרתי הביתה.

והנה הגיע טלפון מחברה, טל בריל האלופה שמנהלת את מרכז "נשימה" בפרדס חנה

וביקשה שאלמד במרכז לימודי ימימה

ואני שבקושי זכרתי איך קוראים לי,

אזרתי אומץ והסכמתי

וככה זה התחיל

ומאז ועד היום במשך 8 שנים

כל שבוע אני מלמדת,

ובזכות זה אני לומדת

וחיה את הלימוד הזה כמעט כל יום

ומאז אני מגדלת את ילדיי בלי שזה יעלים אותי

יש אותי ויש אותם ולכל אחד יש מקום

"את לפני החיים בתוך החיים לקיים את עצמך"

מאז פתחתי עוד קבוצה בחריש

וכשהגיעה הקורונה והבנתי שצריך מענה דיגיטלי

אז פתחתי קבוצת וואצאפ שבה אני שולחת חלקיק מהלימוד והסבר מוקלט שלי, כלומר הבנה (מלאכה אישית)

והפלא ופלא מאות נשים הצטרפו לקבוצה

והתגובות היו מרוממות מאוד

ואז עלה בדעתי

שכדי שהלימוד היום יומי יתאפשר לכל אחת

וכדי שכל אחת תלמד איך לכתוב מלאכה ולהבין מה עובר עליה ואיך לרפא את נפשה

אני אפתח לימוד יומי בוואצאפ בעלות סימלית

וככה כל יום, כל אחת, תוכל לקבל חלקיק מהלימוד והסבר על החלק

כי "הלימוד הזה מתאפשר לכל אחת לעמוסה מעט, לעמוסה יותר ולעמוסה מאוד"

וזה מחולל שינוי עצום

ומאפשר חיים טובים

ואנחנו ראויות לזה ממש